מוסך נט
להגיד שלום לפחד ולסכן את החיים שלכם בשבילם
המוסך הקטן הזה מסתתר בין הבתים הישנים, והוא היה נראה כמו כל מוסך אחר, אלמלא הלקוחות המיוחדים שפקדו אותו.
הם הגיעו מכל קצוות הארץ, רוכבים על אופנועים מבהיקים, לבושים בעור שחור וקסדות מצוחצחות. היו להם עיניים של נץ ולבבות אמיצים.
עמוס, המכונאי של מוסך אנרג י, היה ידוע ביכולותיו המופלאות וביכולת שלו להבין את הרצונות הכמוסים של הלקוחות שלו. הוא ידע להקשיב להם, להבין את הצרכים שלהם ולמצוא את הדרך הטובה ביותר לתקן את האופנוע שלהם.
מוסך אנרג י היה המקום שבו הם הרגישו בבית. שם הם יכלו לדבר על האהבה שלהם לאופנועים, לשתף חוויות ולצחוק עד דמעות. שם הם יכלו להיות הם עצמם, בלי מסכות ובלי פחד.
יום אחד הגיע למוסך רוכב אופנוע חדש. הוא היה צעיר ויפה, עיניו הכחולות בוהקות ותלתליו השחורים מתנופפים ברוח. הוא רכב על אופנוע ספורט אדום בוהק, והוא נראה כמו משהו מתוך חלום.
עמוס הסתכל עליו בהערצה ואמר לו: "ברוך הבא למוסך אנרג י. מה שלומך היום?"
הרוכב חייך ואמר: "אני בסדר, תודה. שמי אופיר, ואני חדש כאן. אני מחפש מוסך טוב שיטפל באופנוע שלי."
עמוס חייך ואמר: "אתה הגעת למקום הנכון. אני עמוס, המכונאי של המוסך. אני אבדוק את האופנוע שלך ואטפל בו כמו בילד שלי."
אופיר נרגע. הוא הרגיש שהוא יכול לסמוך על עמוס, והוא ידע שהוא בידיים טובות.
עמוס התחיל לעבוד על האופנוע, ואופיר ישב והסתכל עליו. הוא היה מוקסם מהאופן שבו עמוס עבד. הוא היה מהיר ומדויק, וידע בדיוק מה הוא צריך לעשות.
כעבור שעה, עמוס סיים את העבודה. האופנוע של אופיר היה מתוקן, והוא נראה כמו חדש.
אופיר חייך ואמר: "תודה לך, עמוס. אתה הצלת אותי. אני לא יודע מה הייתי עושה בליך."
עמוס חייך ואמר: "בשמחה. זה חלק מהעבודה שלי."
אופיר עלה על האופנוע שלו ורכב לדרכו. הוא הרגיש שהוא יכול לכבוש את העולם, והוא ידע שהוא יכול לסמוך על מוסך אנרג י בכל פעם שהוא יצטרך אותו.
מוסך אנרג י היה יותר ממוסך. הוא היה בית לרוכבי האופנוע, מקום שבו הם הרגישו שייכים.